השקדייה פורחת
🌱 בארץ ישראל העצים ישנים בחורף, ובט"ו בשבט מתחילה הפריחה.
השיעור נאמר בערב ט"ו בשבט, ופתח בשיר המוכר "השקדייה פורחת". הרב העיר שיש בזה משהו מאוד נכון. בארץ ישראל, מראש השנה ועד ט"ו בשבט, כמעט אין עץ שפורח. אפשר ללכת ולחפש – יש פירות, אבל פריחה כמעט אין. בחורף הכל הולך לישון.
ובט"ו בשבט, סוף סוף, מתחילה הפריחה. השקדייה היא הראשונה. העצים מתעוררים, והמחזור החדש של השנה מתחיל.
גם העצים שנשארים ירוקים כל השנה, כמו הזית, אינם פורחים בתקופה הזאת. החורף בארץ ישראל הוא זמן של מנוחה לאילנות, והם צוברים כוח לקראת האביב. מי שמתבונן בטבע רואה את המעבר הזה בעיניו: בבת אחת, אחרי חודשים של שקט, מופיעים הפרחים הלבנים והוורודים של השקדייה, ואחריה מתעוררים עוד ועוד עצים.
לכן אין זה מקרה שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן. המשנה אומרת שיש ארבעה ראשי שנים, ובט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן. אבל צריך להבין מה בדיוק מתחלף בט"ו בשבט, כי יש בזה טעות נפוצה, ויש לזה השלכות מעשיות גדולות על תרומות ומעשרות.